Vayedaber

Simple Havroutah

'Haguigah

Daf 17a

רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא צְדָדִין מוּתָּרִין, כָּל דְּבַהֲדֵי גַּבַּהּ — כְּגַבַּהּ דָּמֵי.

Traduction

Rav Ashi said: Even if you say that sides are permitted in general, there is no proof from here, since anything that is near the animal’s back is considered as its back. Therefore, placing the hands on the head of the animal is the same as placing them on the animal itself, as opposed to its sides.

Rachi non traduit

דבהדי גבה. ששוה לגובה הגב של בהמה:

כגבה של בהמה דמי. והראש שוה בגובה לגב הבהמה:

Tossefoth non traduit

רב אשי אמר אפילו תימא צדדין מותרין. דיחויא בעלמא דהא ס''ל לרב אשי בפרק בתרא דשבת (דף קנה. ושם) אמר רב אשי השתא דאמרינן צדדין אסורין אלא הכי קאמר דמהא ליכא למישמע מינה:

מַתְנִי' בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים, וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם, אֲבָל לֹא עוֹלוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת, וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם.

Traduction

MISHNA: Beit Shammai say: One may bring peace-offerings on a Festival because both the owners and the priests partake of them, but one may not place his hands on them, on the peace-offerings before sacrificing them. However, one may not bring burnt-offerings at all because they are not eaten, and labor is permitted on Festivals only for the sake of preparing food for humans. And Beit Hillel say: One may bring peace-offerings and also burnt-offerings, and one places his hands on both of them.

Rachi non traduit

מתני' מביאין שלמים. ביו''ט שהן אכילת הדיוט:

ואין סומכין עליהן. כדאמרינן אלא סומך עליהן מערב יו''ט ושוחטן ביו''ט דלא בעינן תכף לסמיכה שחיטה:

אבל לא מביאין עולות. באותן שיכול להביא לאחר יו''ט דכתיב הוא לבדו יעשה לכם (שמות י''ב:ט''ז) לכם ולא לגבוה:

Tossefoth non traduit

בית שמאי אומרים מביאין שלמים. בביצה בפ''ב (דף יט.) מיתניא והתם עיקר והכא אגב גררא נסבא שמיירי בחגיגה וכן משמע שמאריך התם טפי לפרש ויש להוכיח מינה דביצה מיתניא מקמי מכילתין:

עֲצֶרֶת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין יוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת. וּמוֹדִים שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת.

Traduction

If the festival of Shavuot occurs on the eve of Shabbat, Beit Shammai say: The day of slaughter is after Shabbat, on Sunday. This is the day on which the animals brought in honor of the pilgrim Festival are slaughtered, since they maintain that the Festival burnt-offering is not sacrificed on the Festival day itself but on the following day, and all burnt-offerings vowed by individuals are postponed to the following day. And Beit Hillel say: The day of slaughter is not after Shabbat. Since the slaughter may be performed on the Festival day itself, it is unnecessary to postpone it. But they concede that if Shavuot occurs on Shabbat, the day of slaughter is after Shabbat.

Rachi non traduit

יום טבוח. של קרבנות ראייה וחגיגה של יו''ט לאחר השבת שאין קריבין לא ביו''ט ולא בשבת:

אין לה יום טבוח. אינה צריכה יום טבוח שמותר להקריבן ביו''ט:

Tossefoth non traduit

יום טבוח שלו אחר השבת. ואע''ג דלא חזו בראשון מייתי לה בשני אפילו למ''ד תשלומין דראשון כיון שאין העכבה רק בשביל היום כדפי' לעיל חזיא מיהא קרינן ביה:

יום טבוח אחר השבת. פרש''י קרבנות ראייה וחגיגה שאין קריבין לא ביו''ט ולא בשבת ולא יתכן לומר דחגיגה אמאי לא ומ''ש משלמים לב''ש ומיהו בירושלמי מייתי אמרו להם לב''ה נדרים ונדבות יוכיחו [שמותרין להדיוט ואסורים לגבוה] אמרו להם ב''ה מה לנדרים ונדבות שאין קבוע להם זמן תאמרו בחגיגה שזמנה קבוע אמרו להם ב''ש חגיגה נמי אין זמנה קבוע שאם לא חגג בראשון חוגג והולך כל הרגל אמרו להם ב''ה כיון שאם לא חג ברגל אינו יכול לחוג אחר הרגל היינו זמנו קבוע משמע דאף בחגיגה פליגי כדפרישית:

אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו, וּמוּתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית, שֶׁלֹּא לְקַיֵּים דִּבְרֵי הָאוֹמְרִין: עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת.

Traduction

The mishna relates that when the day of slaughter was on a Sunday, the High Priest would not dress in his festive garments but would wear his regular clothing. And all were permitted to eulogize and fast on this day. This was done in order not to uphold and reinforce the opinion of the Sadducees, who would say: Shavuot must always occur after Shabbat. As the day of slaughter was on Sunday, it was necessary to demonstrate that we do not accept the view of the Sadducees, and that the day is not a Festival.

Rachi non traduit

אין כהן גדול מתלבש בכלים. נאים בביתו ובשוק ולאו בשעת עבודה קאמר ולא בבגדי כהונה קאי אלא שלא יתנאה באותו היום שיום טבוח של עצרת אחר שבת שיבינו הכל שאינו היום יו''ט מפני הצדוקין שהיו אומרים עצרת אחר שבת:

Tossefoth non traduit

אין כהן מתלבש בכליו. פרש''י בכלים נאים שלו ובביתו ובשוק שלא בשעת עבודה ולא בבגדי כהונה קאמר אלא שלא יתנאה באותו יום טבוח שיבינו הכל שאינו יו''ט וקשה למורי חדא דלישנא לא משמע ליה דה''ל למינקט בכלים נאין ועוד מאי איריא כהן גדול אפילו שאר אדם נמי ונראה לו דבח' בגדים איירי שבימים טובים היה רגיל כהן גדול לעבוד בשביל כבוד היום אבל ביום טבוח לא היה לובשן כדי לעבוד שלא יתראה להיות יו''ט וראיה לדבריו בירושלמי בפירקין א''ר יוסי בר בון בשם ריב''ל בכל יום כ''ג מתלבש בכליו והולך ומקריב תמיד של שחר אם יש שם נדרים ונדבות מקריב אותן והולך ואוכל בביתו ובא ומקריב תמיד של ערב רבי עוקבא בשם ריב''ל אמר לא היה עושה כן אלא בשבתות וי''ט כלומר שלא היה רגיל ומתלבש בכליו ולעבוד אלא אז מפני כבוד היום אבל אי בעי מקריב בכל אות נפשו כדתנן ביומא (דף יד.) מקריב בראש וביום טבוח אף לכולי עלמא לא היה מתלבש שלא יכירו שהוא יום טוב:

גְּמָ' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מִנַּיִין לָעֲצֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין, כָּל שִׁבְעָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת'', מַקִּישׁ חַג הַשָּׁבוּעוֹת לְחַג הַמַּצּוֹת: מָה חַג הַמַּצּוֹת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה — אַף חַג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה.

Traduction

GEMARA: Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said: From where is it derived that the Shavuot offerings can be redressed, i.e., that the obligatory Festival offerings can be sacrificed all seven days following the Festival? As it is stated: ''Three times a year all your males shall appear…on the festival of Passover, and on the festival of Shavuot, and on the festival of Sukkot'' (Deuteronomy 16:16). The verse compares the festival of Shavuot to the festival of Passover by analogy: Just as one can redress the failure to bring the offering on the festival of Passover on all seven days of the Festival, so too, on the festival of Shavuot, one can redress the failure to bring the offering for all seven, i.e., Shavuot and the six days following it.

Rachi non traduit

גמ' מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה. כדרבינן קראי בפ''ק (דף ט.) (בחג) הסוכות וה''ה לחג המצות שהרי אף הוא שבעת ימים:

Tossefoth non traduit

אף עצרת יש לו תשלומין. בירושלמי אמר רבי יוסי בר בון דוד מת בעצרת והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר כלומר מהתם משמע שהיה לו תשלומין וקשה לה''ר אלחנן תיפוק ליה בלאו הכי לא הקריבו בראשון כיון שהיה שבת כדמשמע בשבת בפרק במה מדליקין (שבת ל.) דבשבת נפטר דוד ושמא התם לית ליה הכי אלא פליג אהא:

וְאֵימָא: מַקִּישׁ לְחַג הַסּוּכּוֹת, מָה חַג הַסּוּכּוֹת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שְׁמוֹנָה — אַף חַג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שְׁמוֹנָה! שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But perhaps you should say instead that the verse compares Shavuot to the festival of Sukkot by analogy: Just as the Festival day of Sukkot can be redressed for all eight days, as the Eighth Day of Assembly is part of the Festival, so too can the festival of Shavuot be redressed for all eight days. The Gemara answers: The Eighth Day of Assembly is an independent pilgrimage Festival and is not considered part of Sukkot.

אֵימוֹר דְּאָמְרִי[נַן] שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא — הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן פָּזֵ''ר קֶשֶׁ''ב. אֲבָל לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין — תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא. דִּתְנַן: מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג — חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל, וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.

Traduction

The Gemara continues to ask: You can say that when they said that The Eighth Day of Assembly is an independent pilgrimage Festival, this applies only to the issue of peh, zayin, reish, kuf, shin, beit, an acronym for the six halakhot that differentiate The Eighth Day of Assembly from the festival of Sukkot. But with regard to the redress of the Festival offerings, it is considered a day of redress for the first Festival day, as we learned in a mishna (9a): One who did not celebrate by sacrificing the Festival offerings on the first day of the Sukkot Festival can celebrate by sacrificing them throughout the pilgrimage Festival of Sukkot and on the last day of that Festival. If so, the question remains: Why do we not compare Shavuot to Sukkot and allow its offerings to be completed on all eight days?

Rachi non traduit

פז''ר קש''ב. פיי''ס זמ''ן רג''ל קרב''ן שי''ר ברכ''ה פייס לענין פרי החג כל שבעת ימי החג אין מפייסין עליהן אלא לפי חשבון המשמרות לפי סידרן מקריבין אותן כדתנן במסכת סוכה (דף נה:) מי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר ופר של שמיני מפייסין עליו איזהו מן המשמרות יקריבנו זמן שהחיינו רגל שיש לו שם רגל בפני עצמו ואינו קרוי סוכות קרבן שאין בהמות קרבנותיו כסדר פרי החג שפרי החג מתמעטין והולכין וכבשיהן י''ד בכל יום ואילים שנים ובשמיני פר אחד איל אחד ושבעה כבשים שיר אין שיר קרבנותיו כסדר שיר של ימות החג ואינו מדבר מענין פרשיות של הומבה''י (סוכה נה.) שהוא סימן לשיר של ימות החג ברכה שהיו מברכים את המלך זכר לשלמה שנאמר בו ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך (מלכים א ח':ס''ו):

Tossefoth non traduit

פז''ר קש''ב. פרש''י רגל בפני עצמו שיש לו שם בפני עצמו ואינו בכלל סוכות וברכה היא ברכת המלך כדכתיב ביום השמיני שלח את העם וגו' וקשה לר''ת דהא בפ' לולב וערבה (סוכה דף מז. ושם) אמר כשם שחג טעון שיר קרבן ברכה ולינה אף שמיני עצרת טעון ברכה וקרבן ושיר ולינה מאי לאו זמן לא ברהמ''ז ותפלה ועוד לישנא דנקט ברכה בפני עצמו משמע דאף בימים אחרים איתיה והכי איתא בירושלמי ברכה בפני עצמו מאי היא א''ל זמן א''ל זמן כל שבעה מי איכא משמע דבברכת המזון ותפלה בעי למימר דאיכא כל ז' ומפרש לשם מנא ידעינן שהוא רגל דהא בכולהו כתיב וביום וכאן ביום ללמד שהוא רגל בפני עצמו ונראה לר''ת ברכה ברכת המזון ותפלה שמזכירין את שמיני עצרת ורגל היינו לינה שטעון לינה בירושלים ור''ח מפרש רגל לענין אבילות והכא איתא בפרק בתרא דמועד קטן (דף כד:) הרי עברו עליו ערב החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ''א ושניהם יסד ר''ת במעריב שלו לינת שלשים ידחם כאשר אבלים ינחם וברכת המלך לא בעי למיתני משום דנחית אשאר ימים וברכת המלך אינה לשם ולינה לא בעי למיתני לדברי רש''י ור''ח משום דפשיטא ליה שיר פרש''י לא איתפרש ליה ור''ת מפרש דאומר מזמור שלו שלם דבשאר ימי החג אומר הומבה''י כדמפרש התם שמתחיל ביום אחד מזמור ומסיים בשני וכאן כולו שלם ורבי עזריאל מצא שאמר למנצח על השמינית מיהו אומר ר''י דהתם לא מדבר רק מה שאומר בפסוקי דזמרה כמו שמוסיפים מזמורים בשבת מ''מ משמע שהיו אומרים אותו במקדש כיון דנתקן לומר:

תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט תָּפַשְׂתָּ.

Traduction

The Gemara answers by implementing the following principle: If you grasped many, you did not grasp anything; if you grasped few, you grasped something. In other words, when one must choose between a smaller number and a larger one, there is more certainty in choosing the smaller one. Even if that choice turns out to be erroneous, it is preferable to the larger one, as it is included in it. In this case, seven is included in eight. Therefore, it is preferable to compare Shavuot to the seven days of Passover than to the eight days of Sukkot.

Rachi non traduit

תפשת מרובה לא תפשת. כל מקום שתמצא שני דרכים אחד תופש מרובה ואחד תופש מועט טוב לך לתפוש את המועט שאפילו היה לך לתפוש את המרובה ותתפוש את המועט תפיסתך תפיסה שיש בכלל המרובה המועט אבל אם תתפוש המרובה והיה לך לתפוש המועט נמצאת שתפשת שלא כדת:

Tossefoth non traduit

תפשת מועט תפשת. לפי שיש בכלל מאתים מנה ומ''מ חשבון שבידך אמתי וי''מ דלמדה מרובה אין קצבה דלעולם תוכל להרבות אבל למועט יש סוף ולא יתכן דבת''כ פליגי תנאי בהא גבי זבה ימים מיעוט ימים שנים יכול מרובים א''ר עקיבא כל שמשמעו מרובה ומשמעו מועט תפשת מרובה לא תפשת א''ר יהודה שתי מדות אחת כלה ואחת אינה כלה מודדין במדה כלה ואין מודדין בשאינה כלה א''ר נחמיה וכו' למה בא הכתוב לפתוח או לנעול:

אֶלָּא, לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבֵיהּ רַחֲמָנָא לְחַג הַסּוּכּוֹת? לְאַקּוֹשֵׁי לְחַג הַמַּצּוֹת: מָה חַג הַמַּצּוֹת טָעוּן לִינָה — אַף חַג הַסּוּכּוֹת טָעוּן לִינָה.

Traduction

The Gemara asks: But if we do not compare Shavuot to Sukkot, for the sake of what halakha did the Merciful One write the festival of Sukkot in this context? The laws of all the Festivals were already listed, so the Torah must have mentioned their names again in order to compare them for a particular reason. The Gemara answers: The festival of Sukkot was mentioned in order to compare it by analogy to the festival of Passover, in the following manner: Just as the festival of Passover requires lodging overnight in Jerusalem after the conclusion of the Festival, as one may not depart that night, so too the festival of Sukkot requires lodging in Jerusalem after Sukkot has ended.

Rachi non traduit

טעון לינה. מוצאי י''ט:

Tossefoth non traduit

אף חג הסוכות טעון לינה. אתיא כראב''י ור''מ דאילו לת''ק ור''ש וראב''ש בפ''ק דר''ה (דף ה. ושם) נפקא להו מדכתיב ופנית בבוקר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא לבקר והכי נמי מרבה התם בפסחים (דף צה.) פסח שני אין צריכא קרא:

וְהָתָם מְנָלַן?

Traduction

The Gemara asks: And there, with regard to Passover itself, from where do we derive that it requires lodging?

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source